השנה הראשונה
של עולה חדש

הרגע שאתה יורד מהמטוס בנמל התעופה בן גוריון הוא רגע גדול — וגם רגע שצריך לעשות בו כמה דברים חשובים שיחסכו לך שבועות של ריצות מאוחר יותר. אל תיסע ישר לבית של ההורים או של החברים — תקדיש שעה-שעתיים לטרמינל העולים.

משרד העלייה והקליטה מפעיל בנתב"ג עמדה ייעודית לעולים חדשים, פתוחה 24 שעות. כשאתה ניגש לדלפק, מציג ויזה ודרכון, ומקבל תוך כשעה את תעודת העולה — מסמך הזהב של השנה הראשונה. עם התעודה הזו אתה מקבל מספר זהות ישראלי, אישור עולה לזכויות בכל המוסדות, וטופס לפתיחת חשבון בנק.

באותו טרמינל יש גם נציגי בנק מסד (או הבנקים שמתחלפים מעת לעת) שפותחים לך חשבון בנק בו במקום. זה לא מחייב — אפשר לפתוח חשבון בכל בנק בארץ אחרי שבוע — אבל היתרון של הפתיחה בנמל הוא שהתשלום הראשון של סל הקליטה (סכום ההתחלה) יועבר כבר אליו תוך 24-72 שעות. אם אתה רוצה בנק אחר, אין בעיה — תפתח שני חשבונות ותעביר אחר כך.

דוגמה מהשטח: דניאל, עולה מארה"ב, אם ל-2 ילדים בגילאי 4 ו-7. הם נחתו בשבע בבוקר, גמרו את תהליך תעודת העולה ב-9, פתחו חשבון מסד עד 10:30, ועד הצהריים היו בדרך לדירת אירוח אצל קרובי משפחה בכפר סבא. למחרת ב-11 בבוקר נכנס הסכום הראשון של 5,400 ש"ח לחשבון — הכסף הראשון שלהם בישראל. בלי הפעולה בנמל, זה היה לוקח שבועיים.

עוד שלוש פעולות חשובות שאפשר לעשות בנמל: (1) כרטיס סים ישראלי — חברות הסלולר מציעות חבילות לעולים. (2) רישום בקופת חולים — אפשר לבחור בכל קופה (כללית, מכבי, לאומית, מאוחדת), העברה אחר כך פשוטה. (3) טרמפ או הסעה — משרד הקליטה מספק הסעה חינם לדירת אירוח או למרכז קליטה לצורך פתיחת תהליך.

סל הקליטה הוא המעטפת הכספית של המדינה לעולה החדש בששת החודשים הראשונים — והוא משמעותי הרבה יותר ממה שרוב העולים חושבים לפני שהם נוחתים. הוא מורכב מסכום התחלה (תשלום מיידי בנמל), תשלומים חודשיים (ברוב המקרים 6 חודשים), ותוספות לפי הרכב המשפחה.

הסכום הכולל תלוי בגיל, מצב משפחתי, מספר ילדים, ומדינת מוצא. רווק צעיר מקבל פחות ממשפחה עם 3 ילדים, וזוג מבוגר מקבל יותר ממשפחה צעירה כי המדינה מבינה שיכולת ההכנסה שלהם מוגבלת. בכל מקרה — הסכומים מספיקים כדי לכסות שכירות צנועה ומחיה בסיסית, בלי לחיות בלחץ.

מבנה כללי של חבילת הקליטה: סכום ההתחלה משולם תוך 24-72 שעות מהנחיתה, ישירות לחשבון הבנק. אחר כך, בעשירי לכל חודש, נכנס תשלום חודשי קבוע למשך 6 חודשים. בנוסף — אם יש לך ילדים — מגיעה קצבת ילדים מביטוח לאומי (בנפרד מסל הקליטה), והמדינה משלמת לקופת החולים את דמי הביטוח הבריאות שלך למשך 6 חודשים. כלומר — ברגע שעלית, אתה ובני המשפחה מבוטחים מהיום הראשון.

דוגמה מספרית: אורית, אם חד-הורית עם 2 ילדים בני 9 ו-12, עלתה מצרפת. בחודש הראשון נכנסו לה לחשבון: סכום ההתחלה כתשלום מיידי, תשלום חודשי ראשון של סל הקליטה, קצבת ילדים, ותוספת חד-הורית. סה"כ במשך ששת החודשים הראשונים — סכום מצטבר משמעותי שאיפשר לה לשכור דירה ב-4 חדרים בנתניה, לרשום את הילדים לחוגים, ולחיות בנוחות בסיסית בזמן שהיא לומדת באולפן. אפשר לראות בדיוק כמה מגיע לך עם מחשבון מענק עלייה.

מה עושים אם הסכום לא הגיע? לרוב זה עניין של תיק שלא נפתח עד הסוף. ניגש לסניף משרד הקליטה הקרוב (בכל עיר גדולה יש אחד), מציג תעודת עולה ופרטי חשבון, ותוך יומיים-שלושה הכסף נכנס. אל תתעצל לבדוק — לפעמים אנשים מפסידים אלפי שקלים פשוט כי לא ראו שהתשלום לא הגיע.

חשבון הבנק הוא לב המערכת הפיננסית בישראל — הרבה יותר מבארה"ב, בריטניה או צרפת. בלי חשבון בנק אי אפשר לקבל סל קליטה, לשכור דירה, לרשום ילדים לבית ספר, או אפילו לחתום על חוזה סלולר. לכן הצעד הראשון אחרי תעודת העולה — לפתוח חשבון.

בישראל יש מספר בנקים גדולים — לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט, מסד, ועוד מספר בנקים קטנים יותר. כל בנק מציע "חבילת עולה" בשנה הראשונה: חשבון ללא עמלות ניהול, פנקסי צ'קים חינם, כרטיס אשראי לעולה (גם בלי היסטוריה ישראלית), והלוואה מסובסדת אם נדרש. ההבדלים בין הבנקים קטנים בדרך כלל — מה שחשוב יותר הוא הסניף שאליו אתה מגיע, והאם מדברים בו את השפה שלך.

מה צריך לבחור? שני שיקולים: (1) בנק עם סניף קרוב לבית — אתה תגיע אליו בחודשים הראשונים יותר ממה שתרצה. (2) בנק שיש בו בנקאי שמדבר אנגלית/צרפתית/רוסית/ספרדית — בעיקר בחודשים הראשונים שעדיין אין לך עברית מקצועית. הסניפים בערים עם אוכלוסיית עולים גדולה (תל אביב, ירושלים, נתניה, רעננה, מודיעין, חיפה) — עמוסים בבנקאים דוברי שפות.

דוגמה מהשטח: ירון, מהנדס תוכנה שעלה מארה"ב, פתח חשבון בבנק לאומי בסניף ברעננה. בחודש הראשון הוא קיבל הצעה להלוואה של 50,000 ש"ח לעולה במשכנתא הסתדרותית — בריבית של פריים פחות 0.5. הוא לא לקח כי לא נזקק, אבל הצעה כזו לא הייתה זמינה בלי "תעודת עולה". זה גם רמז למתי שכדאי לפתוח חשבון — בחודשים הראשונים, כשהבנקים מציעים את התנאים הטובים ביותר.

עוד טיפ חשוב: אם יש לך חיסכון בחו"ל — אל תזרוק הכל ישר לחשבון הבנק הישראלי. עולה חדש זכאי לפטור מלא ממס על הכנסות והכנסות הון מחו"ל למשך 10 שנים. אם תעביר הכל בבת אחת, אתה עלול לאבד גמישות אחר כך. עדיף לחלק — חלק להעביר לישראל לצרכים יומיומיים, חלק להשאיר בחו"ל. אפשר לקרוא יותר במדריך הטבות המס שלנו.

תעודת הזהות הישראלית היא המסמך הבסיסי לכל פעולה במדינה — בלי תעודת זהות מלאה (לא רק תעודת עולה) קשה לעשות חוזים גדולים, לקבל הלוואת משכנתא, או לרשום רכב על שמך. לכן רצוי להזדרז עם התהליך — אבל גם להבין שזה לוקח זמן.

הצעד הראשון: לפתוח תיק במשרד הפנים. בעיר שבה אתה גר יש לשכת רשות אוכלוסין — מקבעים תור באתר gov.il, מגיעים עם תעודת עולה, דרכון, ותעודות לידה של ילדים. בפגישה צילום ביומטרי (תמונה ושני אצבעות), מילוי טפסים, ופתיחת תיק רשמי. תוך 7-21 ימים תקבל בדואר רשום את תעודת הזהות הביומטרית — כרטיס חכם עם שבב, שתקף ל-10 שנים.

במקביל — ביטוח לאומי. הביטוח הלאומי הוא המוסד שמשלם את קצבאות הילדים, מענקים, ובבוא היום פנסיית זקנה. עולה חדש זכאי לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי במשך 12 חודשים מהעלייה (אם אינו עובד), ובכל מקרה לפטור מדמי ביטוח בריאות בששת החודשים הראשונים. גם פה — צריך לפתוח תיק. אפשר לעשות הכל אונליין באתר ביטוח לאומי, ואם הוא מסובך — ניגש לסניף עם תעודת עולה, וזה לוקח 30 דקות.

דוגמה מהשטח: משפחת לוי עלתה מצרפת — אבא, אמא, 3 ילדים. בשבועיים הראשונים הם פתחו תיקים בכל המוסדות: משרד הפנים (תעודת זהות), ביטוח לאומי (קצבת ילדים + פטור מדמי ביטוח), קופת חולים (בריאות), ומשרד החינוך (רישום ילדים לגן ולבית ספר). ההורים תיעדו כל ביקור בטבלת אקסל פשוטה — שם המוסד, תאריך ביקור, מה הוגש, מתי לבדוק שוב. שיטה פשוטה שחסכה להם המון בלגן.

טיפ: כמה מסמכים שיועילו לך לאורך הדרך — הביא איתך מחו"ל תעודות לידה (מאומתות אפוסטיל), תעודת נישואים, תעודות לימוד (תואר ראשון/שני וכו'), רישיון נהיגה, ותדפיסי בנק של 6 חודשים אחורה. גם אם נראה לך מיותר — הצורך עולה בלי הודעה מוקדמת, ולחפש מסמך מחו"ל אחרי שעלית זה סיוט.

שלושת החודשים הראשונים הם תקופת ההסתגלות הקשה ביותר — אבל גם המתגמלת ביותר. גוף עוד לא הבין שהוא ישראלי, השפה מבלבלת, האוכל אחר, הדואר מגיע באנגלית רעועה, וכל פעולה לוקחת פי שלושה זמן. זה נורמלי. כולם עברו את זה. זה עובר.

המטרה של 90 הימים הראשונים היא לבסס את התשתית — לא להגיע למצב מושלם. אם בסוף החודש השלישי יש לך חשבון בנק פעיל, תעודת זהות, ילדים רשומים בגן/בית ספר, מקום מגורים יציב (גם אם זמני), אולפן בו אתה לומד, וקופת חולים שאתה מקבל בה טיפול — אתה במצב מצוין.

תרגיל פיננסי לחודש הראשון: בנה גיליון פשוט באקסל או גוגל שיטס. עמודה אחת — "הכנסות": סל קליטה, קצבת ילדים, חיסכון שהבאת מחו"ל, עזרה ממשפחה. עמודה שנייה — "הוצאות": שכירות, אוכל, תחבורה, ביטוחים, חוגים לילדים. עמודה שלישית — "מטרות חיסכון": קרן חירום של 3 חודשי מחיה, חיסכון לרכישת רכב, חיסכון לעתיד. גם אם אתה לא איש מספרים — חצי שעה בחודש על הגיליון הזה חוסכת לך 50,000 ש"ח בשנה.

דוגמה מספרית: אורית מהדוגמה הקודמת בנתה לעצמה תקציב פשוט: הכנסות חודשיות מסל הקליטה + קצבת ילדים + חד-הורית — סכום שכיסה את כל ההוצאות החיוניות, ועוד נשאר 2,000 ש"ח בחודש לחיסכון. אחרי 6 חודשים — היה לה חיסכון של 12,000 ש"ח. בלי הגיליון, הכסף היה "נעלם" בחיים היומיומיים. בעזרת המעקב — היא בנתה כרית ביטחון לקראת היציאה מסל הקליטה. כדאי גם להריץ מחשבון משכורת נטו לפני שמקבלים החלטות על שכר.

עוד דבר חשוב: אל תפחד לבקש עזרה. משרד הקליטה מציע ייעוץ אישי חינם לכל עולה — כספי, תעסוקתי, ולימודי. בנוסף, ארגון "נפש בנפש" (לעולים מדוברי אנגלית), "קשר" (לעולים מצרפת), ועוד עשרות ארגוני קליטה — מציעים יד מכוונת. הם לא יעשו בשבילך, אבל יחסכו לך טעויות שעלולות לעלות אלפים.

עברית היא לא רק שפה — היא המפתח לכל דבר בישראל. החל מהזמנת אוכל במסעדה, דרך הבנת חוזה השכירות, ועד לפיתוח קריירה משמעותית. אפשר לחיות בארץ באנגלית בלבד, אבל אי אפשר להצליח בה בלי עברית. לכן השקעה באולפן בחודשים הראשונים היא ההשקעה הכי גבוהה תשואה שתעשה.

משרד החינוך מפעיל את אולפן עציון (לכל הרמות) ברחבי הארץ — אולפן רשמי וחינמי לעולים חדשים. יש שתי אפשרויות עיקריות: אולפן יום (5 חודשים, 5 ימים בשבוע, 5 שעות ביום — לעולים שלא עובדים) ואולפן ערב (10-12 חודשים, פעמיים-שלוש בשבוע — לעולים שעובדים). שני המסלולים מובילים לאותה רמה בסוף — רק שאולפן יום מהיר יותר.

היתרון הכלכלי של אולפן יום: משרד הקליטה משלם תוספת מחיה חודשית לעולים שלומדים באולפן יום — סכום משמעותי שמאפשר לא לעבוד ב-5 החודשים הראשונים בלי דאגות. רוב העולים שמסיימים אולפן יום מגיעים לרמת עברית של דיבור יומיומי שוטף, ויכולים לעבור לעבודה אחרי 6-7 חודשים — לעומת מי שמתחיל לעבוד מהיום הראשון ולומד בערבים, שלוקח לו לפעמים שנתיים להגיע לאותה רמה.

דוגמה מהשטח: דניאל ויעל, זוג צעיר מארה"ב, התלבטו אם דניאל ימשיך לעבוד מהיום הראשון בהיי-טק (Remote) בשכר של 18,000 ש"ח, או יעצור לחמישה חודשים ויעשה אולפן יום. הם בחרו באולפן — ויתרו על 90,000 ש"ח של הכנסה בחמישה חודשים, אבל קיבלו תוספת מחיה מהקליטה. אחרי האולפן דניאל מצא משרה ישראלית בשכר של 32,000 ש"ח (פי 1.7 מהמשרה הרימוטית), כי עכשיו הוא יכול לראיין בעברית. תוך שנה הוא החזיר את ההפרש. השקעה בעברית = השקעה בקריירה.

טיפ: גם אם אתה לא עושה אולפן רשמי — תרגול יומיומי הוא חובה. חצי שעה ביום של פודקאסט בעברית, נטפליקס עם כתוביות בעברית, או שיחה עם השכן. אחרי שלושה חודשים תרגיש את ההבדל. אחרי שישה — תופתע. אחרי שנה — תחלום בעברית.

אחת הטעויות הנפוצות של עולים — לרוץ לקנות דירה בחודש הראשון. אל תעשה את זה. השנה הראשונה היא שנת היכרות עם הארץ — לא הזמן לקבל החלטה של מיליון שקל על איפה לחיות. הרבה עולים שקנו מהר התחרטו אחרי שנה, ואחרים שגרו זמנית מצאו את עצמם באזורים שבכלל לא העריכו לפני שעלו.

שלוש אפשרויות נפוצות לחודשים הראשונים: (1) מרכז קליטה — מתחם של משרד הקליטה עם דירות מסובסדות, אולפן בתוכו, וקהילה של עולים. עולה בודד או זוג צעיר מקבל דירת חדר/שניים. משפחה — דירת 3-4 חדרים. החיסרון: לרוב באזורים פריפריאליים (עפולה, באר שבע, אשקלון), לפעמים רחוק ממקום עבודה אפשרי. (2) דירת שכירות פרטית — חופשי לחלוטין, אבל יקר בהתחלה (פיקדון, מס ועד דמי תיווך). (3) דירת אירוח — אצל קרובי משפחה או חברים, לרוב ל-2-3 חודשים עד שמוצאים סידור קבע.

כללי אצבע לבחירת מקום מגורים זמני: תבחר אזור שאתה רוצה לחיות בו לטווח ארוך, גם אם הדירה הספציפית זמנית. תוודא שיש קופת חולים קרובה. תבדוק שיש אולפן באזור (לא כל יישוב יש). תוודא קרבה לתחבורה ציבורית גם אם יש לך רכב — בארץ הרכבת והאוטובוסים חלק מהחיים. ואל תחתום על חוזה שכירות ליותר משנה — תיתן לעצמך גמישות.

דוגמה מהשטח: משפחת כהן עלתה מצרפת ל-3 חודשים אצל הסבא והסבתא בנתניה. במשך הזמן הזה הם סיירו בערים שונות: רעננה, מודיעין, חיפה. בסוף בחרו ברעננה כי גילו קהילה צרפתית גדולה, אולפן חזק, ובתי ספר טובים. הם שכרו דירת 4 חדרים, ורק אחרי שנה — כשהבינו שזה באמת המקום שלהם — קנו דירה משלהם, עם מס רכישה מופחת לעולה שחסך להם עשרות אלפי שקלים. מי שהיה ממהר לקנות בחודש הראשון — לא היה מודע לסעיף הזה.

הערה חשובה לגבי משכנתאות לעולים: בנק לאומי, מזרחי טפחות והפועלים מציעים משכנתא הסתדרותית בריבית מסובסדת לעולה חדש בחמש השנים הראשונות. גם אם אתה לא קונה היום, שווה לבדוק. עוד פרטים יש לנו במדריך דירה ראשונה לעולה.

אם עברת את שלושת החודשים הראשונים — מזל טוב, אתה כבר לא "עולה טרי". בחודשים 4-6 אתה מתחיל להבין איך הארץ עובדת, להכיר את הרחובות, ולשמוע יותר עברית בלי לחשוב. זה גם הזמן להתחיל לקבל החלטות פחות בהלה ויותר מחושבות.

המטרה של החודשים האלה: לסיים את האולפן או להתקדם בו, להחליט על אזור מגורים קבוע (גם אם עוד לא קונים), ולתכנן את היציאה לעבודה. רוב העולים מסיימים את ששת החודשים הראשונים בלי לעבוד עדיין במשרה מלאה — ולפי הסטטיסטיקה, זה דווקא טוב. מי שמיהר לעבוד בכל מחיר באנגלית — לרוב נתקע ברמת שכר נמוכה לשנים.

פעולות מומלצות בחודשים 4-6: אם יש לך מקצוע שדורש רישוי בארץ (רופא, רוקח, אדריכל, עורך דין, פסיכולוג) — תתחיל את תהליך ההכרה בתואר. תהליך זה לוקח 3-12 חודשים, וכדאי להתחיל מוקדם. אם אתה בהיי-טק — תתחיל לשלוח קורות חיים בעברית, אפילו לא ברמה מושלמת. אם אתה רוצה להיות עצמאי — תלמד את עולם מס הכנסה ומע"מ הישראלי.

דוגמה מספרית: ירון מהדוגמה הקודמת השתמש בחודשים 4-6 לעדכון פרופיל לינקדאין בעברית, ראיון עם 7 חברות, ובחירת ההצעה הכי טובה. השכר ברוטו בה התקבל היה 32,000 ש"ח. בהשוואה לעבודה הרימוטית הראשונית שלו (18,000 ש"ח), זה הפרש של 14,000 ש"ח לחודש = 168,000 ש"ח לשנה. ויש לזכור — הוא עולה חדש בעשור הראשון, ולכן חלק מהשכר שלו עשוי להיות פטור ממס במידה ויש לו גם הכנסות מחו"ל. כדאי לבדוק עם מחשבון הטבות המס.

עוד דבר חשוב לחודש החמישי-שישי: סל הקליטה מסתיים בקרוב. תכין תקציב לחיים בלי סל קליטה. אם השכר הצפוי שלך מכסה את ההוצאות — מצוין. אם לא — תחשב על הפחתת הוצאות (מעבר לדירה זולה יותר), שיתוף דירה לתקופה, או פתיחת עצמאי במקביל לעבודה.

שאר הזמן עבר. אתה מבין עברית טוב, מסתדר בעיר, יש לך חברים, ילדים בבית הספר. עכשיו זה הזמן לשלב הבא — לחזור להיות אדם עובד, יוצר הכנסה, וחבר תורם בכלכלה הישראלית. היציאה לעבודה היא נקודת מפנה — לא רק כספית, אלא נפשית.

עולים שעובדים בששת החודשים האלה בדרך כלל מצליחים יותר בטווח הארוך — לא בגלל הכסף, אלא בגלל הקצב. עבודה נותנת מבנה ליום, קהילה של עמיתים, ושפה מקצועית. גם משרה חלקית או זמנית תורמת תרומה גדולה — אל תחכה ל"משרה המושלמת" כדי להתחיל.

סוגי תעסוקה לעולה בשלב הזה:

משרה שכירה רגילה: ההכי נפוץ. החל מ-3,000 ש"ח בחודש למשרה חלקית, ועד 50,000 ש"ח במשרות בכירות בהיי-טק. כשכיר יש לך כיסוי פנסיוני, ימי מחלה, חופשות — שווה הרבה.

עצמאי / פרילנסר: מצוין אם הבאת מקצוע מעצמאי מחו"ל (יועץ, מורה אנגלית, מעצב, מתכנת). יש להירשם במע"מ כעוסק פטור (עד מחזור שנתי של כ-120,000 ש"ח) או עוסק מורשה. עולה חדש שפותח עסק זכאי למענק עסק לעולה ממשרד הקליטה — סכום משמעותי לתחילת הדרך.

שילוב — שכיר ועצמאי: רוב העולים שאני מכיר עושים את זה. עובדים במשרה רגילה בבוקר, ועובדים על הצד בערב כיועצים/מורים/יוצרים. ההכנסה מצטברת, יש גיוון, ויש רשת ביטחון.

דוגמה מספרית: אורית, אם חד-הורית, החלה לעבוד כסייעת בבית ספר בחודש 7 — שכר של 7,500 ש"ח לחודש. במקביל, בחודש 8, פתחה עסק קטן של מורה לצרפתית פרטית — הוסיפה עוד 3,500 ש"ח לחודש. סה"כ 11,000 ש"ח הכנסות + קצבת ילדים + חד-הורית = 14,500 ש"ח לחודש. זה איפשר לה לעמוד על הרגליים בלי סל קליטה. אחרי שנתיים היא עברה למשרה מלאה כמורה במערכת החינוך, והכפילה את ההכנסה. כל זה התחיל מהצעד הראשון בחודש השביעי.

אזהרה אחת חשובה: כעולה חדש, אתה בעשור ראשון של פטור ממס על הכנסות מחו"ל. אם יש לך הכנסה מחו"ל (שכ"ד, דיבידנדים, רווחי הון) — חשוב לפצל היטב בין הכנסות מקומיות לחו"ליות בדוח השנתי. רואה חשבון שמתמחה בעולים יחסוך לך עשרות אלפי שקלים בכל שנה.

הגעת ל-10 החודשים האחרונים של השנה הראשונה. בנקודה הזו אתה כבר עולה "ותיק" — מבין את ניואנסי המערכת, יודע איך לבקש דברים, מסתדר בלי תרגום. זה הזמן לעשות חשבון נפש פיננסי ולבנות תוכנית לשנים הבאות.

שלוש משימות פיננסיות גדולות בשלושת החודשים האחרונים: (1) דוח שנתי למס הכנסה — אם עבדת כשכיר זה אוטומטי, אם כעצמאי תצטרך להגיש דוח עד 30 באפריל בשנה הבאה. אם יש לך הכנסות מחו"ל — חובה דוח, כדי לתעד את הפטור של 10 שנים. (2) תכנון פיננסי ל-9 השנים הבאות — אתה בעשור הראשון, ולכן יש לך 9 שנים נוספות של הטבות מס משמעותיות. (3) קרן חירום מלאה — לפחות 3 חודשי מחיה בחשבון נפרד.

תכנון העשור הראשון — נקודות מפתח: הפטור ממס על הכנסות מחו"ל למשך 10 שנים מאפשר לך בנייה מואצת של הון. אם יש לך נכסים מחו"ל (דירה להשקעה, תיק מניות, חיסכון), ההכנסה מהם עד 10 שנים מהעלייה — פטורה ממס בישראל. זה משמעותי עצום: ההפרש בין השקעה עם פטור לבין השקעה רגילה לאורך 10 שנים יכול להגיע ל-25%-35% מההון.

דוגמה מספרית: דניאל ויעל מהדוגמאות הקודמות סיכמו את השנה הראשונה כך: שכרו דירה ברעננה, סיימו אולפן יום ברמה ה' (גבוהה), דניאל עובד כמהנדס תוכנה ב-32,000 ש"ח ברוטו, יעל פתחה עסק קטן של ייעוץ HR בחצי משרה — 8,000 ש"ח ברוטו, יש להם תיק השקעות בארה"ב של 380,000 דולר שצובר בערך 7% בשנה ללא מס למשך 10 שנים — חיסכון מס מצטבר של אלפי שקלים בכל שנה, פתחו פנסיה ישראלית לדניאל, ויש להם קרן חירום של 60,000 ש"ח בבנק. שנה אחת — והם במצב פיננסי טוב יותר מרוב הישראלים הצעירים.

טיפ אחרון: בסוף השנה הראשונה — תעצור ותסכם. כתוב לעצמך מכתב: "מה היה קשה? מה למדתי? מה הייתי עושה אחרת? מה אני רוצה להשיג בשנה הבאה?". זה לא רק רגשי — זה גם פרקטי. בעוד 5 שנים, כשתפגוש עולה חדש, המכתב הזה יעזור לך להדריך אותו. ובעוד 10 שנים, כשהילדים יגדלו ויחיו בארץ כילידים — תזכור איך הכל התחיל. השנה הראשונה היא היסוד לכל השאר.